רמב"ם (משנה תורה) הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה ו
נמצאת למד שכל אסורין שבתורה. בין אסורי מלקות. בין אסורי כרת. בין אסורי הניה. שנתערבו במאכל המתר מין בשאינו מינו בנותן טעם. מין במינו שאי אפשר לעמד על הטעם שעורו בששים או במאה או במאתים. חוץ מיין נסך מפני חמרת עבודה זרה. וחוץ מטבל שהרי אפשר לתקנו. ומפני זה אוסרין במינן בכל שהן. ושלא במינן בנותן טעם כשאר כל האסורין:
