רמב"ם (משנה תורה) הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה לד
בשר נבלה מליח שנבלל עמו בשר שחוטה הרי זה נאסר. מפני שתמצית הנבלה נבלעת בגוף בשר השחוטה ואי אפשר לעמד כאן לא על הטעם ולא על השעור. וכן בשר דג טמא מליח שנבלל עמו דג תפל טהור נאסר מפני צירו. אבל אם היה המליח טהור והתפל דג טמא לא נאסר המליח [אף על פי] שהתפל בולע מן המליח [ אינו בולע כל כך שיחזר ויפלט]. דג טמא שכבשו עם דג טהור הכל אסור אלא אם כן היה הטמא אחד ממאתים מן הטהור:
