רמב"ם (משנה תורה) הלכות מאכלות אסורות פרק יד הלכה יט
ולמה חל כאן אסור על אסור. שבהמה זו היה חלבה אסור באכילה ומתר בהניה. הקדישה נאסר חלבה בהניה ומתוך שנוסף בו אסור הניה נוסף עליו אסור קדשים. ועדין היה חלב זה מתר לגבוה ואסור להדיוט. נעשה נותר מתוך שנוסף בו אסור לגבוה נאסר להדיוט. והאוכל הזה היה מתר בבשר הבהמה ואסור בחלבה. נטמא נאסר אף בבשרה נוסף לו אסור על החלב. בא יום הכפורים כלל כל האכלין. ומתוך שנאסר אף בחלין נוסף אסורו בחלב זה. וכן כל כיוצא בזה:
