רמב"ם (משנה תורה) הלכות מילה פרק א הלכה ב
אין מלין בנו של אדם שלא מדעתו אלא אם כן עבר ונמנע למולו שבית דין מלין אותו בעל כרחו. נתעלם מבית דין ולא מלו אותו. כשיגדל הוא חיב למול את עצמו. וכל יום ויום שיעבר עליו משיגדל ולא ימול את עצמו הרי הוא מבטל מצות עשה. אבל אינו חיב כרת עד שימות והוא ערל במזיד:
