רמב"ם (משנה תורה) הלכות מכירה פרק ד הלכה יד
הנוטל כלים מן האמן על מנת לבקרן. אם היו דמיו קצובין ונאנס בידו חיב בדמיו. הואיל ודמיו קצובין מעת שהגביהו נעשה ברשותו. והוא שיגביהנו כדי לקנות את כלו ויהיה אותו חפץ הנמכר חביב על הלוקח. אבל חפץ שהמוכר קץ בו והוא מבקש ורודף למכרו הרי הוא ברשות המוכר עד שיפסק הדמים ויגביהנו הלוקח אחר שפסק:
