רמב"ם (משנה תורה) הלכות מכירה פרק ה הלכה ד
וכן ראובן שמכר מטלטלין לשמעון בחמשים זוז. וקנה שמעון המטלטלין ונתחיב בדמים. ואחר שנתחיב שמעון בחמשים זוז אלו היה לו יין או בהמה או עבד וכיוצא בהן משאר המטלטלין והיה רוצה למכרן. ואמר לו ראובן מכר אותו לי בחמשים זוז שיש לי בידך דמי המכר ואמר לו הן. קנה ראובן המטלטלין בכל מקום שהן ואף על פי שלא משך ולא הגביה. שגם זה דבר שאינו מצוי הוא ולא הצריכו בו משיכה. אבל אם היה חוב לו עליו שלא מחמת המכר ואמר לו מכר לי מטלטלין בחוב שיש לי אצלך ורצו שניהם. לא קנה עד שיגביה. או ימשך דבר שאין דרכו להגביה. או יקנה באחד מהדרכים שהמטלטלין נקנין בה:
