רמב"ם (משנה תורה) הלכות מכירה פרק טו הלכה יא
מכאן אני אומר שהמוכר חפץ לחברו במאה דינרין ואמר לו חפץ זה אינו שוה אלא זוז אחד על מנת שאין לך עלי אונאה. הרי זה יש לו עליו אונאה שהרי אומר כיון שראיתי שאמר שאינו שוה אלא זוז ידעתי שאינו מתכון אלא להשביח דעתי. עד שיפרש כדי ההוניה שיש במקחו בודאי או קרוב לה בכדי שהדעת טועה. שהרי ידע בודאי הדבר שמחל בו. וכזה ראוי לדון:
