אסור למוכר או לקונה להונות את חברו שנאמר (ויקרא כה יד) "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו". ואף על פי שהוא עובר בלא תעשה אינו לוקה מפני שנתן להשבון. ובין שהונה במזיד בין שלא ידע שיש במכר זה הוניה חיב לשלם:
