שכרו לזרע לו קרקע ואמר זרעתי בה זריעה הראוי בה ובאו עדים שזרע בה פחות מן הראוי לה. הרי זה ספק אם יש לו הוניה מפני הזרע או אין לו הוניה מפני הקרקע. לפיכך אין מוציאין מיד נתבע. וכן אין משביעין אותו אלא שבועת הסת מפני צד הקרקע שיש כאן: