רמב"ם (משנה תורה) הלכות מכירה פרק יז הלכה ג
המוכר יין לחברו ונתנו הלוקח בקנקניו והחמיץ מיד אינו חיב באחריותו. ואף על פי שאמר לו לתבשיל אני צריך לו. ואם ידע שיינו מחמיץ הרי זה מקח טעות. מכר לו יין והרי הוא בקנקניו של מוכר והחמיץ. אם אמר לו למקפה אני צריך והחמיץ מחזיר ואומר לו הרי יינך וקנקנך שאני לא קניתי לשתותו אלא לבשל מעט מעט. ואם לא אמר למקפה הוא אינו יכול להחזיר. שהרי אומר לו למה לא שתית אותו. ולא היה לך לשהותו עד שיחמיץ:
