רמב"ם (משנה תורה) הלכות מכירה פרק כה הלכה ט
המוכר את המרחץ מכר את בית הנסרים שיושבין עליהן כשהן ערמים. ואת בית היקמים שנוטלין בהן המים. ואת בית הספסלין שיושבין עליהן בחצר המרחץ כשהן לבושים. ואת בית הוילאות שמסתפגין בהן. אבל לא מכר את הנסרים עצמן ואת היקמים עצמן ולא את הספסלין עצמן ולא את בית הוילאות עצמן. ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כלן מכורין. בין כך ובין כך לא מכר הברכות המספקות לו מים בין בימות החמה בין בימות הגשמים. ולא בית כנוס העצים. ואם אמר לו מרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך הרי הן כלן מכורין אף על פי שהן חוצה לו:
