ואין הדמים ראיה שאם טעה בכדי שהדעת טועה יש לו אונאה או בטול מקח כדין כל המוכר ולוקח. ואם טעה בכדי שאין הדעת טועה לא בטל המקח. שזה מתנה נתן לו ואין לו אלא החמור בלא שקים. וכן כל כיוצא בזה אין מביאין בו ראיה מן הדמים:
