רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק ד הלכה ז

כל הכותב שטר רבית הרי זה ככותב ומעיד עליו עדים שכפר בה' אלהי ישראל. וכן כל הלוה ומלוה ברבית בינן לבין עצמן הרי הן ככופרים בה' אלהי ישראל וכפרו ביציאת מצרים שנאמר (ויקרא כה לז) "את כספך לא תתן לו בנשך" וגו' (ויקרא כה לח) "אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים":