רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק ז הלכה יב

השוכר את הפועל בימי החרף לעשות עמו בימי הקר בדינר בכל יום ונתן לו השכר והרי שכרו שוה בימי החרף סלע בכל יום הרי זה אסור מפני שנראה כמלוה אותו היום כדי שיוזיל לו בשכרו. אבל אם אמר לו עשה עמי מהיום ועד זמן פלוני בדינר בכל יום אף על פי ששוה שכרו סלע בכל יום הרי זה מתר הואיל והוא מתחיל לעשות מעתה אינו נראה כנוטל שכר מעותיו שהקדים ונתנן לו בשכרו: