רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק טז הלכה ו

החנוני אומר אתה אמרת לתן לזה מנה או צוית ואמרת לי אם יבוא פלוני תן לו ובעל הבית אומר לא אמרתי לך הרי בעל הבית נשבע הסת ונפטר והחנוני עושה דין עם זה שנתן לו. וכן אם אמר החנוני לבעל הבית המקיפו כתוב בפנקסי שיש לי אצלך מנה ובעל הבית אומר איני יודע נשבע בעל הבית הסת שאינו יודע ונפטר כדין כל טוען על חברו לכל דבר ואין בזה תקנת חכמים: