רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק יא הלכה ד

כל מלוה בשטר גובה אותה מן היורשין ומן הלקוחות כמו שיתבאר. ומלוה על פה גובה אותה מן היורשין ואינו גובה אותה מן הלקוחות לפי שאין לה קול לפיכך לא יטרף בה. אבל מלוה שבשטר קול יש לה והלוקח הפסיד על עצמו שלא שאל עד שידע שנכסיו של זה משעבדין במלוה שעליו. שכל נכסי הלוה תחת שעבוד המלוה מן התורה: