רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק יב הלכה ג

היתה המלוה רבית של עכו"ם שהרי הרבית אוכלת בנכסיהן מעמידין להם אפוטרופוס ונזקקין לנכסיהן ומוכרין ופורעין החוב. וכן אשה שתבעה כתבתה בין אלמנה בין גרושה מעמידים להם אפוטרופוס ונזקקין משום חן האשה כדי שיהיה לה כלום שתנשא בו האשה לאחר. לפיכך אם קפצה האשה ונשאת ואחר כך באת לתבע כתבתה מנכסי יתומים אין נזקקין לה עד שיגדלו היתומים שהרי אין לה מזונות והרי נשאת: