רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק יד הלכה טו

האומר לחברו מנה יש לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום או שאומר פרעתיך. אמר לו התובע השבע לי הסת. אמר לו הנתבע והלא שטר יש לך עלי ואתה רוצה להשביע אותי תחלה ואחר כך תוציא השטר הפרוע ותגבה בו. אומרים לו הבא השטר. אמר המלוה אין לי שטר עליו מעולם או שטר היה לי ואבד הורו רבותי שאומרים למלוה בטל כל שטר שיש לך קדם זמן זה ואחר כך תשביעהו הסת או החרם חרם סתם ולך ובקש עד שתמצא השטר: