רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק יז הלכה ג

מת הלוה תחלה ואחר כך מת המלוה אין יורשי מלוה נוטלין מיורשי לוה כלום שבשעה שמת הלוה נתחיב המלוה להשבע ואחר כך יטל כמו שבארנו וכבר מת ואין אדם מוריש שבועה לבניו שאינן יכולין להשבע שלא נפרע אביהם כלום. ואם עבר הדין והשביע יורשי מלוה וגבו את חובן אין מוציאין מידם. לפיכך שטר חוב של יתומים הבאים להפרע מן היתומים שמת אביהן הלוה תחלה אין קורעין אותו ואין מגבין בו. אין גובין בו שאין אדם מוריש שבועה לבניו כמו שבארנו ואין קורעין אותו שמא יבוא דין שידון ויוציא בו: