רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק יט הלכה א

כשיורדין בית דין לנכסי הלוה לגבות מהן לא יגבו לבעל חוב אלא מן הבינונית שבקרקעותיו. ודין תורה שיגבה בעל חוב מן הזבורית שנאמר (דברים כד יא) "בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא" וגו' מה דרכו של אדם להוציא פחות שבכליו. אבל תקנו חכמים בבינונית כדי שלא תנעל דלת בפני לווין. במה דברים אמורים בבא לפרע מן הלוה עצמו. אבל הבא לפרע מן היורשין בין קטנים בין גדולים לא יפרע אלא מן הזבורית: