רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק יט הלכה ד

כבר בארנו שהנזקין שמין להן בעידית ובעל חוב בבינונית וכתבת אשה בזבורית. היו לו עידית וזבורית נזקין בעידית בעל חוב [וכתבת אשה] בזבורית. היו לו עידית ובינונית נזקין בעידית ובעל חוב וכתבת אשה בבינונית. היו לו זבורית ובינונית בלבד נזקין ובעל חוב בבינונית וכתבת אשה בזבורית: