רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק כד הלכה י

שנים שהוציאו כל אחד משניהם שטר חוב על חברו אין האחרון יכול לומר לראשון אלו הייתי חיב לך היאך אתה לוה ממני אלא זה גובה חובו וזה גובה חובו. היה זה במאה וזה במאה ויש לזה עידית ולזה עידית או לזה בינונית ולזה בינונית לזה זבורית ולזה זבורית אין נזקקין להן אלא כל אחד ואחד עומד בשלו. היה לזה עידית ובינונית ולזה זבורית זה גובה מן הבינונית וזה גובה מן הזבורית: