רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק כה הלכה ה

איזהו ערב ואיזהו קבלן. אמר לו תן לו ואני נותן לך זהו קבלן שיש למלוה להפרע ממנו תחלה אף על פי שלא פרש ולא אמר על מנת שאפרע ממי שארצה. אבל אם אמר לו הלוהו ואני ערב הלוהו ואני פורע הלוהו ואני חיב הלוהו ואני נותן הלוהו ואני קבלן. תן לו ואני קבלן תן לו ואני פורע תן לו ואני חיב תן לו ואני ערב. כלן לשון ערבנות הן ואינו תובעו תחלה ולא נפרע ממנו במקום שיש נכסים ללוה עד שיפרש ויאמר ממי שארצה אפרע: