רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק כו הלכה ח

האומר לחברו ערבת לי והוא אומר לא ערבתי. או שאמר הערב ללוה אתה הרשיתני לערב אותך ולתן והוא אומר מדעתך ערבת או לא ערבת כלל. או שאמר הערב פרעתי המלוה בפניך והלה אומר לא פרעת. או שאמר לו כן פרעת ונתתי לך מה שפרעת. או שאמר המלוה ערבת לי מאתים והוא אומר לא ערבתי אלא מנה. מכל אלו הטענות וכיוצא בהן המוציא מחברו עליו הראיה. או ישבע הנתבע שבועת הסת או שבועת התורה אם הודה במקצת כשאר כל טענת הממון: