רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ט הלכה ה

שש עריות אסורות על בני נח. האם. ואשת האב. ואשת איש. ואחותו מאמו. וזכור. ובהמה. שנאמר (בראשית ב, כד) "על כן יעזב איש את אביו" זו אשת אביו. (בראשית ב, כד) "ואת אמו" כמשמעה. (בראשית ב, כד) "ודבק באשתו" ולא באשת חברו. באשתו ולא בזכור. (בראשית ב, כד) "והיו לבשר אחד" להוציא בהמה חיה ועוף שאין הוא והם בשר אחד. ונאמר (בראשית כ, יב) "אחתי בת אבי היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה":