רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ט הלכה ח

בן נח שיחד שפחה לעבדו ובא עליה הרי זה נהרג עליה משום אשת חברו. ואינו חיב עליה עד שיפשט הדבר ויאמרו לה העם זו דבית עבד פלוני. ומאימתי תחזר להתרה משיפרישנה מעבדו ויפרע ראשה בשוק. ומאימתי תהיה אשת חברו כגרושה שלנו משיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה. או משתצא היא מתחת רשותו ותלך לה. שאין להם גרושין בכתב. ואין הדבר תלוי בו לבד. אלא כל זמן שירצה הוא או היא לפרש זה מזה פורשין: