רמב"ם (משנה תורה) הלכות מעילה פרק ה הלכה ו
גדולי הקדש מועלין בהן. כיצד. הקדיש שדה והוציאה עשבים אילן ועשה פרות מועלין בהן. אבל המקדיש את הבור ריקן ואחר כך נתמלא מים. הקדיש אשפה ואחר כך נתמלאת זבל. שובך ונתמלא יונים. הואיל ואינן גדולי הקדש אין מועלין בהן. וכן הזבל והפרש שבחצר הקדש לא נהנין ולא מועלין. ומה יעשו בהן ימכרו ויפלו דמיהן ללשכה. מעין שהוא יוצא מתוך שדה הקדש אסור להנות במים שיוצאין ממנו בתוך השדה והנהנה לא מעל. יצאו המים חוץ לשדה מתר להנות בהן. ערבה הגדלה בשדה הקדש לא נהנין ולא מועלין. אילן של הדיוט הסמוך לשדה הקדש ושרשיו יוצאים בתוך השדה. אם בינו לבין השדה של הקדש עד שש עשרה אמה הרי אותן השרשין שבתוך השדה אסורין והנהנה מהן לא מעל. היה האילן רחוק יתר על שש עשרה הנהנה בהן מעל. אילן של הקדש הסמוך לשדה הדיוט ושרשיו יוצאין בתוך השדה אם היה בתוך שש עשרה אמה מועלין בהן. היה רחוק יתר על שש עשרה אמה אותן השרשין שבתוך השדה הדיוט לא נהנין ולא מועלין: