רמב"ם (משנה תורה) הלכות מעילה פרק ו הלכה ב

קדשי קדשים התמימים שתלש מצמרן. כיון שנהנה בפרוטה מעל אף על פי שלא פגם. שהרי הן דומים לכוס של זהב שאינו נפגם שאין תלישת הצמר פוסלת אותן מלקרב. אבל אם נפל בהן מום הואיל ולמכירה עומדים והגזה פוגמת דמיהן לא מעל עד שיהנה ויפגם בפרוטה. תלש מהן אחר שמתו כיון שנהנה מעל שאין פגם למתה. ומעילה זו מדבריהם כמו שבארנו: