רמב"ם (משנה תורה) הלכות מעילה פרק ו הלכה ז

אמרו חכמים שהנוטל אבן או קורה של הקדש ונתנה לחברו שניהם מעלו. ואם נתנה לזה הגזבר שהיתה תחת ידו הוא מעל והגזבר לא מעל. ויראה לי שאין אלו הדברים אמורים אלא במועל בזדון שהרי לא נתחלל הקדש. הנוטל פרוטה של הקדש על דעת שהיא שלו לא מעל עד שיוציא אותה בחפציו או עד שיתן אותה במתנה. נתנה לחברו הוא מעל וחברו לא מעל. שאין מועל אחר מועל בשאר הקדשות כמו שבארנו וכל כיוצא בזה: