רמב"ם (משנה תורה) הלכות מעילה פרק ו הלכה יא

המוציא מעות הקדש בצרכיו על דעת שהן חלין אף על פי שלא הוציאן בדברי חל מעל. כיצד. המביא חטאתו ואשמו ופסחו מן ההקדש וכן מחסר כפרה שהביא כפרתו מן ההקדש מעל. וכלם אין מועלין עד שיזרק הדם. לפיכך המביא מנחות ונסכים ולחם תודה מן ההקדש אף על פי שעבר עברה לא מעל שאין כאן זריקת דם לכפר עליו: