רמב"ם (משנה תורה) הלכות מעשרות פרק ה הלכה ט

השוכר את הפועלים לעשות עמו בפרות בין בתלושין בין במחברין הואיל ויש להם לאכל מן התורה במה שהן עושין הרי אלו אוכלין ופטורים מן המעשר. ואם התנה עמהן שיאכלו מה שלא זכתה להן תורה כגון שהתנה עמהן הפועל שיאכלו בניו עמו או שיאכל בנו בשכרו או שיאכל אחר גמר מלאכתו בתלוש הרי זה אסור לאכל עד שיעשר הואיל ואוכל מפני התנאי הרי זה כלוקח: