רמב"ם (משנה תורה) הלכות מעשרות פרק ו הלכה ג

אין מחפין בטבל ואין זורעין את הטבל ואפלו פרות שלא נגמרה מלאכתן אסור לזרע מהן עד שיעשר. במה דברים אמורים בתבואה וקטניות וכיוצא בהן. אבל העוקר שתילים שיש בהן פרות ממקום למקום בתוך שדהו הרי זה מתר ואינו כזורע טבל שהרי לא אסף הפרות. וכן העוקר לפת וצנונות ושתלם במקום אחר אם נתכון להוסיף בגופן מתר. ואם שתלן כדי שיקשו ויקח הזרע שלהן אסור מפני שהוא כזורע חטים או שעורים של טבל: