רמב"ם (משנה תורה) הלכות מעשרות פרק ו הלכה ו
הזורע את הטבל בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה אם אפשר ללקטו קונסין אותו ומלקטו. ואם צמח אין מחיבין אותו לעקר והגדולין חלין. ואם היה דבר שאין זרעו כלה אפלו גדולי גדולין אסורין עד שלש גרנות והרביעי מתר. ומפני מה הגדולין אסורין מפני תרומת מעשר ותרומה גדולה שבה. וכן הדין בזורע מעשר שלא נטלה תרומתו. אין מוכרין את הטבל אלא לצרך ולחבר. ואסור לשלח את הטבל ואפלו חבר לחבר שמא יסמכו זה על זה ויאכל הטבל: