רמב"ם (משנה תורה) הלכות מעשרות פרק ו הלכה יט
כהן שמכר שדה לישראל ואמר לו על מנת שהמעשר שלה שלי לעולם הרי הן שלו כיון שאמר על מנת נעשה כמי ששיר מקום המעשר. ואם מת הכהן הרי בנו כשאר הכהנים. ואם אמר לו על מנת שהמעשרות לי ולבני מת הוא יטלם בנו. על מנת שהמעשרות שלי כל זמן שהיא לפניך מכרה לאחר אף על פי שחזר ולקחה אין לכהן אותם המעשרות: