אסור למכר את הדמאי לעם הארץ או לשלח לו דמאי מפני שהוא מסיע לזה לאכל דבר האסור. אבל מוכרין ומשלחין אותו לתלמידי חכמים שאין תלמיד חכם אוכל עד שיעשר או עד שיודיעו אדם נאמן שזה מעשר: