רמב"ם (משנה תורה) הלכות מעשרות פרק יא הלכה יב

הנותן לפנדקית לבשל לו ולאפות לו מעשר את שהוא נותן לה כדי שלא יהיה תקלה לאחרים. ומעשר את שהוא נוטל ממנה מפני שהיא חשודה להחליף של זה [בזה]. אבל הנותן לחמותו בין שנשא בתה בין שארסה או לשכנתו פת לאפות ותבשיל לבשל אינו חושש לא משום מעשר ולא משום שביעית מפני שאינה חשודה להחליף. במה דברים אמורים בזמן שנתן לה שאור לעיסה ותבלין לקדרה. אבל אם לא נתן חושש משום מעשרות וחושש משום שביעית. ולפיכך אם היתה שנת שמטה אסור שמא השאור מספיחי שביעית הוא: