רמב"ם (משנה תורה) הלכות מקוואות פרק ב הלכה כב

פתחה עיניה ביותר או עצמתן ביותר לא עלתה לה טבילה. במה דברים אמורים לענין טהרות. אבל להתירה לבעלה הרי זו מתרת. אף על פי שנתנה תבשיל לבנה או שהיה בה שרט ישן או שהיה על גב עינה כחל. ובין פתחה עיניה או עצמתן הרי זו מתרת לבעלה שכל הדברים האלו וכיוצא בהן אינן חוצצין אלא מדבריהן ולענין טהרות גזרו לענין ביאה לא גזרו. וכל החוצץ בנדה לטהרות חוצץ בשאר הטמאין לענין טהרות. וחוצץ בגר בשעת טבילה: