רמב"ם (משנה תורה) הלכות מקוואות פרק יא הלכה יב

דבר ברור וגלוי שהטמאות והטהרות גזרות הכתוב הן. ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו. והרי הן מכלל החקים. וכן הטבילה מן הטמאות מכלל החקים הוא שאין הטמאה טיט או צואה שתעבר במים אלא גזרת הכתוב היא והדבר תלוי בכונת הלב. ולפיכך אמרו חכמים טבל ולא החזק כאלו לא טבל. ואף על פי כן רמז יש בדבר כשם שהמכון לבו לטהר כיון שטבל טהור ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר כך המכון לבו לטהר נפשו מטמאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות. כיון שהסכים בלבו לפרש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור. הרי הוא אומר (יחזקאל לו כה) "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם". השם ברחמיו הרבים מכל חטא עון ואשמה יטהרנו אמן: