רמב"ם (משנה תורה) הלכות מתנות עניים פרק א הלכה טו
כמה הוא שעור הפאה. מן התורה אין לה שעור אפלו הניח שבלת אחת יצא ידי חובתו. אבל מדבריהם אין פחות מאחד מששים בין בארץ בין בחוצה לארץ. ומוסיף על האחד מששים לפי גדל השדה ולפי רב העניים ולפי ברכת הזרע. כיצד. שדה שהיא קטנה ביותר שאם הניח ממנה אחד מששים אינו מועיל לעני הרי זה מוסיף על השעור. וכן אם היו העניים מרבין מוסיף. ואם זרע מעט ואסף הרבה שהרי נתברך מוסיף לפי הברכה. וכל המוסיף על הפאה מוסיפין לו שכר. ואין לתוספת זאת שעור: