רמב"ם (משנה תורה) הלכות מתנות עניים פרק ב הלכה יז

בשלש עתות ביום מחלקין את הפאה לעניים בשדה או מניחין אותם לבז. בשחר. ובחצי היום. ובמנחה. ועני שבא שלא בזמן זה אין מניחין אותו לטל. כדי שיהיה עת קבוע לעניים שיתקבצו בו כלן לטל. ולמה לא קבעו לה עת אחת ביום מפני שיש שם עניות מיניקות שצריכות לאכל בתחלת היום. ויש שם עניים קטנים שאין נעורין בבקר ולא יגיעו לשדה עד חצי היום. ויש שם זקנים שאינם מגיעין עד המנחה: