אין מניחין את הפאה משדה על חברתה. כיצד. היו לו שתי שדות לא יקצר את האחת כלה ויניח בשניה פאה הראויה לשתיהן. שנאמר (ויקרא כג כב) "לא תכלה פאת שדך בקצרך" שיניח בכל אחת ואחת פאה הראויה לה. ואם הניח משדה על חברתה אינה פאה: