רמב"ם (משנה תורה) הלכות מתנות עניים פרק ג הלכה יא

שדה שכלה זרועה מין אחד וכיון שהתחילו בה מקומות ליבש עקר או תלש מה שיבש מכאן ומכאן עד שנשאר הלח מפרד מלבנות מלבנות מרחקות זו מזו. אם היה דרך בני אדם שם לזרע מאותו המין ערוגות ערוגות כגון שבת או חרדל הרי זה מניח פאה מכל מלבן ומלבן. שהרואה אומר ערוגות ערוגות נזרעו. ואם היה מין אחד שזורעין אותו שדות כגון תבואה וקטניות נותן אחת לכל: