הקוצר שהתחיל לקצר מראש השורה ושכח לפניו ולאחריו. של אחריו שכחה ושלפניו אינו שכחה שנאמר (דברים כד יט) "לא תשוב לקחתו" אינו שכחה עד שיעבר ממנו ויניחנו לאחריו. זה הכלל כל שהוא בבל תשוב שכחה וכל שאינו בבל תשוב אינו שכחה: