רמב"ם (משנה תורה) הלכות מתנות עניים פרק ט הלכה יד

עני שצריך ויש לו חצר וכלי בית אפלו היו לו כלי כסף וכלי זהב אין מחיבין אותו למכר את ביתו ואת כלי תשמישו אלא מתר לקח. ומצוה לתן לו. במה דברים אמורים בכלי אכילה ושתיה ומלבוש ומצעות וכיוצא בהן. אבל אם היו כלי כסף וכלי זהב כגון מגרדת או עלי וכיוצא בהן מוכרן ולוקח פחות מהן. במה דברים אמורים קדם שיגיע לגבות מן העם. אבל אחר שגבה הצדקה מחיבים אותו למכר כליו ולקח אחרים פחותין מהם ואחר כך יטל: