רמב"ם (משנה תורה) הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ד

כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפלו נתן לו אלף זהובים אבד זכותו והפסידה. אלא נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה ומתאונן עמו על צרתו שנאמר (איוב ל כה) "אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון". ומדבר לו דברי תחנונים ונחומים שנאמר (איוב כט יג) "ולב אלמנה ארנן":