רמב"ם (משנה תורה) הלכות מתנות עניים פרק י הלכה יח

לעולם ידחק אדם עצמו ויתגלגל בצער ואל יצטרך לבריות ואל ישליך עצמו על הצבור. וכן צוו חכמים ואמרו עשה שבתך חל ואל תצטרך לבריות. ואפלו היה חכם ומכבד והעני יעסק באמנות ואפלו באמנות מנולת ולא יצטרך לבריות. מוטב לפשט עור בהמות נבלות ולא יאמר לעם חכם גדול אני כהן אני פרנסוני. ובכך צוו חכמים. גדולי החכמים היו מהם חוטבי עצים ונושאי הקורות ושואבי מים לגנות ועושי הברזל והפחמים ולא שאלו מן הצבור ולא קבלו מהם כשנתנו להם: