ואין הנודר נאסר בדבר שאסר על עצמו עד שיוציא בשפתיו ויהיה פיו ולבו שוין כמו שבארנו בשבועות. אבל המתכון לנדר בנזיר ונדר בקרבן. בקרבן ונדר בנזיר. בשבועה ונדר. או שנתכון לנדר ונשבע. או שנתכון לומר תאנים ואמר ענבים. הרי זה מתר בשניהם ואין כאן נדר:
