רמב"ם (משנה תורה) הלכות נדרים פרק ב הלכה ד
מי שהתנה קדם שידר ואמר כל נדר שאדר מכאן ועד עשר שנים הריני חוזר בהן או הרי הן בטלים וכיוצא בדברים אלו ואחר כך נדר. אם היה זוכר התנאי בשעה שנדר הרי נדרו קים שהרי בטל התנאי בנדר זה. ואם לא זכר התנאי אלא אחר שנדר אף על פי שקבל התנאי בלבו וקימו הרי הנדר בטל. ואף על פי שלא הוציא עתה החזרה בפיו כבר הקדים החזרה לנדר והוציאה בפיו מקדם. ויש שמורה להחמיר ואומר והוא שיזכר התנאי אחר שנדר בתוך כדי דבור:
