האומר שדה זו מפקרת ליום אחד לשבת אחת לחדש אחד לשנה אחת לשבוע אחד עד שלא זכה בה הוא או אחר יכול לחזר בו. ומשזכה בה בין הוא בין אחר אינו יכול לחזר בו. ומפני מה יש לו לחזר כאן עד שיזכו בה מפני שזה דבר שאינו מצוי הוא שאין אדם מפקיר לזמן קצוב:
