רמב"ם (משנה תורה) הלכות נדרים פרק ו הלכה ד
ראובן שנאסרה עליו הנית שמעון בין בנדר בין בשבועה מתר לו שיתן שמעון על ידו מחצית השקל שראובן חיב בה. וכן פורע חוב שעליו שהרי לא הגיע ליד ראובן כלום אלא מנע ממנו התביעה. ומניעת התביעה אינה בכלל אסור הניה. לפיכך מתר לו לזון את אשתו ואת בניו ועבדיו אפלו הכנענים. אף על פי שהוא חיב במזונותם. אבל לא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה שכל שמוסיף בבשרה היא הניה שהגיעה ליד ראובן:
